פצצה מהעבר 1: שיר יום ראשון. ב-14 למרץ, 1988, לפני 25 שנים, הוציא
Morrisey, הסולן המיתולוגי של להקת ה-
Smiths, את אלבום הבכורה שלו
Viva Hate. כיאה לאחד הנסיכים של הרוק הבריטי בשנות ה-80, הוא הוציא אלבום מעולה, מתוכו בעיקר זוכרים את הסינגל השני,
Everyday Is Like Sunday, שהפך להיות שיר הופעות קבוע של מוריסי לאורך השנים. חצי יובל עבר מאז צאת השיר, אבל הוא עדיין מעיר כמה בני אדם עם חיוך קטן בתחילתו של השבוע.
גלי כוכבים. השיר ששיחרר
M83 מתוך הפסקול של סרטו החדש של טום קרוז
Olivion, מעיד על כך שאולי הסרט יכול להיות מעניין, אבל המוזיקה של
Anthony Gonzalez תשדרג אותו בודאות. מהקדימונים לסרט עולה שמדובר בסיפור מדע בדיוני המבוסס על קומיקס של
Joseph Kosinski. אני משער שהחיבור בין
M83 לכותב הקומיקס הוא חיבור בלתי נמנע בשל אהבתם המשותפת לאלמנטים עתידניים.
Starwaves שולח אבק של כוכבים על גלים קוסמיים, שמשאירים את המאזין חסר נשימה.
שנה אחרת. כשלהקת
Keane התחילה להוציא שירים, אי שם בשלהי שנות ה-90 של המילניום הקודם, הם נשמעו לי מאד לא מקוריים ולכןף לא המשכתי להאזין להם מאז. כעת משתסבר שדווקא הבסיסט שלהם,
Jesse Quin עושה מוזיקת פולק נפלאה, שאינה עומדת בקנה אחד עם להקת האם שלו.
Another Year שלו, שעלה ל-Soundcloud לפני כשבוע הוא דוגמא מצויינת לכך
השמששות זורחות במונטריאול. האלבום השני של
Suuns, הרכב אינדי רוק קנדי ממונטריאול יצא החודש ונקרא
Images Du Futur (חזיונות העתיד בלעז). האלבום קצבי ויפה, וניכר שהחבר'ה האלה תופסים כיוון שיכול להפוך להיות מעניין יותר בבוא העת. אני אהבתי במיוחד את
Holocene City, שיש לו מקצב נהדר המבוסס על גיטרות. אמנם
Pitchfork לא ממש עפו מהאלבום שלהם, אבל אני חושב שמגיעה להם הזדמנות
שקט אלים. הזמרת הסקנדינבית
Beatrice Eli, עומדת להוציא את EP הבכורה שלה לקראת סוף חודש מרץ. בינתיים היא משחררת סינגל שלישי מתוכו שנקרא
Violent Silence, שנשמע בדיוק כמו הנושא שעליו הוא מדבר, קצת אפל וקצת אינדי. ככל הנראה שעוד נשמע מהזמרת השוודית הזו במהלך השנה, בינתיים אפשר להקשיב לקטע המצויין שהיא שיחררה לאחרונה
רוח קרירה על שדות גרמניים. מזג האוויר הנוראי שישתרר בסוף השבוע הקרוב, מחייב אותי להמשיך לסייר בסקנדינביה ולחפש דברים קרירים ומרעננים.
Olof Arnalds, בת דודה של
Olafur Arnalds האיסלנדי שהופיע בטור הזה לא מזמן מייצרת אינדי פולק מרענן שבא לידי ביטוי באלבומה
Sudden Elevation שיצא בתחילת החודש בארה"ב.
German Fields פותח את האלבום היפה הזה שמתאים למי שרוצה קצת לברוח מהחום המעיק הזה.
טום ווייטס בעברית!!! פרוייקט כמו הפקת אלבום מחווה לשיריו של
טום ווייטס, המבוסס על פרשנות מחודשת לאוסף שיריו המתפרש על 40 שנים לא היה יכול להתרחש אילולא קיומה של רשת אינטרנטית, המחברת חובבי מוזיקה מכל הארץ ובחור מופלא בשם
גיא חג'ג', שעשה עבודת קודש ופירפר כדי להוציא את האלבום הזה, תוך שימוש ב-Crowd-funding, שסייע לסיים את עבודת המסטרינג. התוצאה היא אלבום יפהפה שניתן להורדה באינטרנט תמורת תשלום סימלי או חינם. התשלום הסמלי שירוכז יועבר במקרה אחד (אם לא יעבור את הסף) לעמותות א-פוליטיות ואם יעבור את הסף, יחולק שווה בשווה בין האמנים, אז רוצו לתרום כדי לעודד המשך יצירת פרוייקטים כאלה. הנה
הלינק לאתר המלא
והנה
מורפלקסיס עם ביצוע חי מלפני שנתיים של
ברכות ליום האהבה, אחד העיבודים היפים של האלבום הזה
פצצה מהעבר 2: דרך הקנאביס. אמצע שנות ה-90 בבריטניה הולידו את זרם הטריפ-הופ, שהחל לבצבץ מבריסטול התעשייתית דוגמת Portishead ו-Massive Attack. אחת התשובות ששילבה בין טריפו הופ לסול רך הייתה Morcheeba, שפירוש שמה הוא "דרך הקנאביס" (מה זה אומר על חברי הלהקה?). האחים Ross Godfrey ו-Paul Godfrey הקימו יחד עם הזמרת Skye Edwards, הרכב לונדוני שממשיך להוציא עד היום מוזיקת טריפ-הופ נעימה. Big Calm, אלבומם השני שיצא לפני 15 שנים, ב-16 למרץ 1998, ניסה לקחת מעט מרחק מהאפילה שעטתה את אלבום הבכורה שלהם מ-1996, Who Can You Trust. התוצאה הייתה אלבום שמתכתב היטב עם המיינסטרים ואולי האלבום הטוב ביותר של ההרכב אחרי אלבום הבכורה שלהם. Blindfold הביא לידי מיצוי את היכולות של האחים גודפרי לשלב מלודיה מדוייקת ההולמת את קולה הקטיפתי של אדוארדס ויחד ליצור את אחד משירים ה-Feeling Good הטובים שאני מכיר....
איזו בת נפלאה. הרכב האינדי פולק
Daughter, הספיק להוציא מאז הקמתו ב-2010 כבר 5 EP's, כך שיציאה של אלבום מלא היא בהחלט נקודת ציון חשובה בקריירה שלהם. הטריו הזה שמורכב מהזמרת
Elena Tonra, הגיטריסט
Igor Haefeli והמתופף
Remi Aguilella, עושה אינדי פולק שקט שנשען על יכולותיה הקוליות של אלנה וניכר שמתחיל להיווצר זרם מעניין של אינדי פולק אלקטרוני ושקט גם יחד אליו נכנסים באלבום הבכורה שלהם
If You Leave, שייצא רשמית ב-18 למרץ 2013. עדיין אין יותר מדי חומר עליהם באינטרנט, אבל נראה שהאלבום שלהם הולך להיות אחד מהאלבומים המעניינים של 2013. הנה
Still בשביל הטעימה...
סוס קסמים. Pegasus היה סוס פלאי במיתולוגיה היוונית, שגידל כנפיים המאפשרות לו לעוף בשמיים.
GEMS, צמד דרים-פופ מוושינגטון המורכב מ-
Lindsay Pitts ו-
John Usher, כנראה מנסים לייצר מוזיקה מרוממת רוח כזו, עלידי שימוש במרכיבים המשלבים בין אלמנטים שלקוחים מ-
Cocteau Twins ומהשפעות טריפ הופיות אחרות. עכשיו צריך להמתין ל-LP המלא כדי לראות אם הם יכולים להחזיק אלבום שלם ולא לייצר רק One Hit Wonder.
ממתק מזכוכית - איך נשמע דיסקו איטלקי עם נגיעות משנות ה-70 ואווירת פסיכודליה של הסיקסטיז ברקע? ובכן,
Glass Candy, צמד אלקטרוני מפורטלנד המורכב מהזמרת
Ida No ומהמפיק הרב תכליתי
Johnny Jewel מנסים לייצר משהו שמשלב בין שני הסגנונות הללו, שנעים לצד הניו ווייב האפל.
The Possessed הוא שיר שאמור להופיע באלבום המתקרב של ההרכב שייצא ככל הנראה בשנה הקרובה. בינתיים צריך לפנות 6 דקות שלמות כדי להינות ממנו, אבל זה שווה את זה.
מאוחר בלילה. זה הזמן בו תוכלו לצפות ב
קליפ החדש של
Foals, מתוך אלבומם השלישי
Holy Fire, שיצא בפברואר האחרון. השיר מצויין ובכלל, עושה רושם שהחבר'ה הצעירים הללו מאוקספורד הולכים לעשות עוד הרבה דברים מעניינים גם בעתיד. בינתיים, ניאלץ להסתפק בשיר המתנגן על רקע תצלום האלבום, אבל מי שממש סקרן יכול להיכנס ללינק למעלה ולראות את אחד הקליפים היותר אלימים שיצאו בשנים האחרונות.
כינורות וטמבורין. להקת הרוק הוולשית, Stereophonics, חזרה החודש עם אלבומה התשיעי שנקרא Graffiti On The Train. בסך הכל מדובר באלבום לא רע בכלל, שיש בו כמה קטעים מצויינים שמזכירים את ימיה הטובים של הלהקה בתחילת המילניום. הקול של Kelly Jones עדיין נפלא ומצליח לחמם כמה שירים באלבום הזה. בין השירים שאהבתי באלבום יש את Violins And Tambourines, שמתחיל איטי והופך לקראת סופופ לסמפוניה מתוזמנת היטב של כלי מיתר וגיטרות חשמליות, בדיוק כמו שאני אוהב....
פינת המדע: השבוע התרחשה פריצת דרך מדעית מהחשובות בדורנו. לאחר מחקר ארוך שנים התגלה ה
חלקיק האלוהי, שנקרא בשפה המקצועית
Boson Higgs. מהבנה שטחית של השאלה, כיוון שאינני פיזיקאי בהכשרתי, מסתבר כי התגלית תסייע להסביר את יסודות החומר ביקום בצורה טובה יותר, שכן לחלקיק הזה יש תפקיד משול לאלוהים בארגון החלקיקים שסביבו (להרחבה ראו:
הארץ). כש
ניק קייב (
Nick Cave) כתב באלבומו בנפלא האחרון,
Push The Sky Away, שיר שכותרתו
Higgs Boson Blues, לא כל כך הבנתי על מה הוא מדבר בזה שהוא רוצה לקחת את המכונית לז'נבה וכל הסיפר ההיסטורי שמלווה את השיר שמסתיים במיילי סיירוס (!!) שצפה על פני אגם במעין חזון אפוקליפטי. עכשיו הכל התחבר לי הרבה יותר טוב כיוון שהבנתי שמאיץ החלקיקים בו אותר "החלקיק האלוהי" ממוקם בז'נבה. מה שהופך את השיר של
ניק קייב להרבה יותר ברור בחיפוש הבלתי פוסק אחר אחיזה אלוהית בעידן של מדע. הבחור לא מפסיק להדהים אותי כל פעם מחדש....
פצצה מהעבר 3: שעת סגירה. החודש מלאו 40 שנה לתחילת הקריירה המוקלטת של
Tom Waits האגדי (כן, ההוא מהאייטם למעלה), שהוציא במרץ 1973 את
Closing Time. יש הרואים באלבום זה את האלבום הטוב ביותר שהוציא ווייטס, אם כי קשה לקטלג את האמן הזה כיוון שהוא חווה מספר תקופות מגוונות בחייו, בהם גם שינה את סגנונו המוזיקלי מפעם לפעם. בכל אופן, השיר
I Hope I Don't Fall In Love With You הוא אחד משירי האהבה/שנאה היפים שנכתבו אי פעם. קולו של ווייטס עדיין צלול באלבום הזה וכך מתגלגל לו השיר בין שורות "
אני יכול לראות שאת בודדה ממש כמוני, ונעשה מאוחר/ תרצי מעט חברה. אז הסתובבתי כדי להביט בך ואת הבטת בי חזרה/ הבחור שהיה איתך קם ונפרד ממך/ הכסא לידך התפנה/ ואני מקווה שאת לא תתאהבי בי". פשוט שיר מדהים של אמן יוצא דופן
No comments:
Post a Comment