חמש עשרה שנה ל-"פורטיסהד" של פורטיסהד

רוב מבקרי המוזיקה מזהירים כי לאחר אלבום בכורה מבטיח, מגיעה בדרך כלל נפילה כואבת לתוך אלבום שני שאינו מצליח להתנשא לגבהיו של הראשון. האמנים שצולחים את משבר האלבום השני בדרך כלל מצליחים להתיישר ולהוציא עוד כמה אלבומים מוצלחים, אך רבים מהם לא מצליחים לשחזר את הצלחת האלבום הראשון. פורטיסהד (Portishead), ממבשרי הטריפ-הופ של בריסטול העשנה, עם הזמרת המצוינת בת' גיבונס (Beth Gibbons), הגיטריסט והקלידן אדריאן אוטלי (Adrian Utley) ו-"המוח" מאחורי הלהקה, ג'ף בארו (Jeoff Barrow), הוציאו אלבום בכורה מופתי בשם Dummy, שהפך להיות אבן דרך בטריפ-הופ הרך של אמצע שנות ה-90. שלוש שנים הם שקדו לאחר מכן על האלבום השני שלהם, Portishead, שזימן הפתעה מסקרנת למי שציפה לקבל את האלבום הקודם בגרסא אחרת. במקום לקבל אלבום מתוק-מריר, הם קיבלו את החבילה המלאה. לא עוד בריסטול הגשומה והאפלולית, אלא לוס אנג'לס של בלייד ראנר (Blade Runner), על כל הניכור והטכנולוגיה העילית שלה. הכיוון הקודר הזה הוליד אלבום מדהים שחייבים להאזין לו מספר פעמים כדי להבין את החכמה שטמונה בו, החל ממבט הבוקר (Cowboy) שנעלם מנופיה של אמריקה אט-אט ועד המבט המערבי ששופט את העולם לפי אמות המידה שלו (Western Eyes). התקשיתי לבחור רק חמישה שירים שיהוו טעימות קטנות ממנו, חמש עשר שנה ויום אחרי צאתו לשוק, בתקווה שאולי יולידו האזנה מלאה.

Half Day Closing

בחרתי לפתוח דווקא עם הרצועה הרביעית מהאלבום, שמייצגת את החוויה הכוללת שהוא מנסה להקנות. הלחן מתחיל עם בס גלמוד שמנגן לקולה של רוח אלקטרונית שנושבת ברקע. "בימים ההם, ימי הזהב ההם, בהם כל אחד ידע מה שהוא רוצה, הם אינם עוד כאן", מקוננת בת' גיבונס דרך פילטר במרסק את קולה לאורך כל השיר ומעניק לו גוון רובוטי. בלייד ראנר כבר כאן, לא צריך להמתין ללוס אנג'לס של 2019 כפי שפיליפ ק. דיק (Philip K. Dick) הגה במוחו המבריק בספר אודות חלומותיהם האנדרואידים של הכבשים החשמליות. מי שמאזין להופעה החיה שלהם ברוזלנד (Roseland) שהוקלטה לאחר צאת האלבום מבין שלא במקרה הם משמיעים סקרץ' של מוזיקת מצעדים אמריקאית בסוף השיר הזה. 

Cowboys

דילוג אחורה לרצועה שפותחת את האלבום מזכיר במידה מסוימת דילוג לאחור למעשייה של המערב הפרוע האמריקאי, רגע לפני שאחד הבוקרים יוצא למאבק על חייו בדו-קרב אקדחים. האלקטרוניקה יחד עם נעימות הרקע שמזכירות נעימות מערבונים ישנים מימי אניו מוריקונה (Enio Morricone), כפי שהיו נשמעות עם כמה סקרצ'ים נאמנים של בארו. שיר שקצת קשה לעכל בהתחלה, אבל אחר כך קשה להתנתק ממנו והוא מתגלגל באוזן כמה ימים לאחר מכן.

Undenied

הוא השיר הרגוע באלבום הזה, גיבונס מרשה לעצמה להיות נינוחה יותר לחוף את אשר על ליבה. כן, יש גם שירי אהבה שיכולים להישמע אחרת מהשירים שמושמעים בתחנות המיינסטרים. בארו מצליח לתזמן היטב את הקלידים עם התיפוף הקצוב של מכונת התופים האלקטרונית והשריטות הקטנות על תקליטי הויניל שהוא כל כך אוהב לבצע עוד מימי Dummy המופלא. אולי השיר היחיד שאפשר לומר שברח מהאלבום הקודם לאלבום הנוכחי ואיזו בריחה נפלאה זו....

Over

היה הסינגל השני שיצא מהאלבום ויש בו את כל המרכיבים שההרכב מצליח להביא בשיאו. התחלה שקטה עם מעט מאד כלים והקול של גיבונס ככלי מרכזי ומוביל. ואז לאט לאט זה מתעצם עם התופים והסקרצ'ים ואז הגיטרה החשמלית של אוטלי שנכנסת כשהיא מודה שהכל נגמר... הקליפ שמזכיר סצנות מ-1984 של אורוול בצירוף עם קריאה של הפאנאופטיקון של בנת'אם הוא אחד הקליפים המינימליסטיים הטובים שראיתי (ובגללו, גם רכשתי את הדיסק דאז)

Western Eyes

ואחרי כל הרעש שבוקע לאורך האלבום, מגיעה פתאום רצועה שנלקחה מזמן אחר. היא מספרת על המבט המערבי ועל האופן שבו הוא מביט על העולם, מסמפל לתוכו רצועה של שיר שנשמע כאילו נלקח משנות ה-50 ומעניק את הקרדיט לקול הגברי היחיד שיש באלבום הזה להרכב אלמוני ששמו Sean Atkins Experience. אבל מי שיחטט טוב טוב באינטרנט לא יעלה זכר לאותו הרכב.. מדובר בעצם בחיקוי של חיקוי של איך ששיר אמור להישמע בשנות ה-50 וזה נשמע כל כך משכנע ששומעים את הקול של הזמר (שכעת כבר לא ניתן לדעת מיהו קורא: I Feel so cold, On hookers & gin, this mess we're in"). מפתיע שגיבונס מפנה את המבה לקול אחר בסוף האלבום ואולי זו הגדולה שבה, לתת מקום למשהו מפתיע ולא להגיע לסיום בעצמה.

Pick 5: Five Songs By Portishead

Hi There

Today's Pick 5 is dedicated for the Bristol-Based Trio, Portishead, One of the most influental bands of Trip-Hop. Enjoy

It's A Fire Taken from Dummy (1994)

Hunter Taken from Third (2008)

Glory Box Taken From Dummy (1994)

 Western Eyes Taken From Portishead (1997)

Roads Taken From Portishead Live In Roseland NYC (1998), Originally appeared on Dummy (1994)

Out of Season (7 Days, 7 Songs Series)

Hi There

Continuing my project called "7 Days, 7 Songs" hoping it's interesting so far. This week's issue is seasons which I decided to write about after realizing that the summer is  finally here. So before I'll miss the rain (And seems that it will happen in a few days...), here are this week's songs.

Saturday: Beth Gibbons & Rustin Man - Funny time of year

On their monumental album, Out of Season (2002), a moment before the album ends, you can listen to Gibbons shouting: "Falling like a silent paper Holding on to what may be, It's a funny time of year.

I can see There'll be no blossom on the trees, And time spent cryin' has taken me in this year"  on Funny time of year (Youtube live, Lyrics). Portishead alike song, which grows within each minute, waiting for their next album!

Sunday: Black Box Recorder - Seasons in the sun

With the immortal lines "We had joy we had fun we had seasons in the sun, But the hills that we climbed were just seasons out of time" written by Rodney Marvin McKuen, an American poet and first sang by Jacques Brel on 1961, Seasons in the sun is one of my favourites. It became popular in US by Terry Jacks' version on 1974. I've chosen Black Box Recorder's cover version to this song (Youtube, Lyrics) on their debut album, England Made Me (1998), but while I was wandering through Youtube, I found this lovely cover by Nirvana (Youtube), while Kurt Cobain played the drums, instead of Dave Grohl which took position of the Bass guitar, Leaving Krist Novoselic for the Electric guitar, 

awasome!

Monday: Crowded House - Four seasons in one day

Althought I'm not a great fan of this Austrlian Soft-Rock band, I cannot stay apathetic to one of their best songs, Four seasons in one day (Youtube, Lyrics), taken from Woodface (1991). Brothers Finn still sings this one on their performances in honor of Paul Hester, Crowded house's ex-drummer who committed suicide on 2005. Knowing that, the words "Even when your feeling warm, The temperature could drop away Like four seasons in one day" contains an extra meaning. 

Tuesday: Isobel Campbell & Mark Lanegan - Time of the season

Taken from the long-time collaboration of ex-Belle and Sebastian singer, Isobell Campbell and Mark Lanegan, Time of the season (Youtube) is a silent ballad you can find in their latest release Hawk (2010). I really enjoy to hear them sing together, hope you'd like it too. 


Wednesday: Soltero - Songs of the season


Soltero are not so familier right now, but it seems he's (Tim Howard) doin' a great job. I chose his Songs of the season (Lyrics) from the forth album Hell Train (2005). a bit folky one and melodious, plain and simple as I like 

Thursday: Joseph Scott Phares - Season 


I haven't heard about this young guy from Illinois, but I randomaly got one of his Demos called Season, a quiet guitar ballad which covers slightly lines like"If I donwt let you touch me, how can you defeat me?". Maybe we'll hear more of this guy who is currently unsigned! 


Friday:  The Mountain Goats - High hawk season


The last song for this issue is taken from the latest release by  The Mountain Goats called All Eternals Deck (2011). On their 13th album I especially liked High hawk season (Youtube, Lyrics) with the background voices which takes us back to the wild American west while John Darnielle sings "The summer will reveal itself to those whose hearts are true And to the faithless few." 


Have a nice week