Saturday 7 July 2012

Pick 5: The Smashing Pumpkins

















אז מסתבר ש-"הדלעות המתפוצצות" (The Smashing Pumpkins) עדיין בסביבה, כך לפחות הבנתי כששמעתי שאלבומם התשיעי Oceania שיצא החודש תחת הלייבל של EMI. אבל אלו לא אותן הדלעות שהחלו את הדרך בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת בשיקגו, כל מה שנותר זה הסולן ומנהיג ההרכב, בילי קורגן (Billy Corgan), שממשיך ליצור עם אמנים מתחלפים תחת אותו שם. הכל העצם התחיל ברביעייה שכללה את קורגן, שניגן על הגיטרה ושר, ג'יימס איהה (James Iha), גיטריסט הקצב ממוצא יפני, ד'ארסי וורצקי (D'arcy Wretzky) המצוינת על הבאס וג'ימי צ'מברלין (Jimmy Chamberlin) על התופים. יחד הם ייצרו שלושה אלבומים מעולים בין 1991-1998, אז עזב אותם המתופף, ג'ימי צ'מברליין. האלבום הרביעי שלהם, Adore, יצא בלעדיו. הוא אמנם חזר להרכב ב-2000 כדי להוציא אתם את Machina/The Machines Of God, אבל ד'ארסי כבר הייתה בדרכה החוצה והוחלפה על ידי הבסיסטית של Hole, מליסה אוף דר מאור (Melissa Auf Der Maur). ב-Machina II שיצא באותה שנה נשארו רק רסיסים מההרכב, שהוחייה שוב על ידי קורגן, אך לא זוכה לאותה הילה כמו תחילת דרכו. היציאה של Oceania הזכירה לי מה אהבתי בהרכב המעניין הזה, אז הנה חמישה שירים מהדיסקוגרפיה שלהם, לאו דווקא ה מוכרים שבהם....

Rocket מתוך Siamese Dream

החלום הסיאמי של ה-Smashing Pumpkins הזניק אותם לשורה הראשונה של אמני הרוק בארה"ב. שירים כמו Today ו-Disarm הפכו להיות חלק מרשימות ההשמעה של המצעדים ברחבי העולם. מתוך האלבום הנפלא הזה שיצא ב-1993, בחרתי דווקא את Rocket הנאיבי, שמדבר על הרצון שלנו לממש את עצמנו בעולם בו לעתים הקשרים גוברים על הכישורים. הם מזכירים לנו שאנחנו מתגעגעים לעצמנו, לכל מה שלעולם לא נהיה. על תחושת ההחמצה שמלווה את ההתפתחות האישית של ילדים שרצו להיות אסטרונאוטים והופכים להיות אנשים שמטגנים נקניקיות על גריל בגינת דשא ירקרקה....



1979 מתוך Mellon Collie And The Infinite Sadness


החיבור הראשוני לשיר הזה הגיע קודם כל לאור העובדה שהוא מציין את שנת הולדתי. האלבום השלישי שלהם היה כבר יצירת מופת מגלומנית שחשפה את היכולות המופלאות של הלהקה לספר סיפור. Mellon Collie And The Infinite Sadness שיצא ב-1995, הביא אלבום כפול שכולל שירי רוק רועשים לצד בלדות ארוכות ואטיות. 1979 הוא שיר נוגה על הנערים על סף שנות ה-80, עם תחושת עוצמה יוצאת דופן המוהלת בתוכה את תקוות הנעורים, חוזק הגוף ותחושת המסוגלות לכבוש את העולם שרק מחכה להם: "מהירים יותר ממהירות הקול, מהירים יותר ממה שחשבנו שנוכל ללכת, תחת קולה של התקווה". ואז בסוף הם מתעוררים אל הרחוב שמקדש את הנחיצות של העכשיו, שכבר לא נותר אף אחד בסביבה. המבט העצוב הזה אל העתיד המנוכר, הוא זה שגרם לי להתאהב בלהקה הזו....


For Martha מתוך Adore


האלבום Adore שיצא ב-1998 כבר הציג את הלהקה בלי צ'מברליין והותיר אותה עם השלישייה המייסדת: קורגן, איהה וורזצקי. זו הייתה להקה מסוחררת מהצלחה שכבר מתחילה לאבד את גבולות החברות בין החברים ואת הטעם להיות יחדיו, או כמו שאמר קורגן על האלבום, מדובר באלבום של להקה מתפוררת. אבל מכל הסחרור הזה יצא אלבום בועט, כועס ופחות מלודי, מה שהופך את הפנינה המיוחדת שבו, For Martha, להרבה יותר מבלדת רוק של כמעט 9 דקות. זה שיר על פרידה ללא דמעות, היכולת להיפרד מבלי להגיד שלום מתוך התקווה להתראות אי שם בצד השני (של העיר, העולם, החיים, תבחרו מה שמתאים לכם...). הגיטרות של איהה והבאס של דארסי מעולם לא היו כל כך מדויקים כמו שירתו של קורגן, כנראה אחת מהפסגות של ההרכב הזה.


Blissed And Gone מתוך Judas O


Judas O הוא אוסף של B-Sides שמאגד עבודות של ה-Smashing Pumpkins לפני הפירוק שלהם ב-2000. לטעמי, מדובר באחד מאלבומי ה-B-Sides הטובים ששמעתי, כשאפשר למצוא בתוכו כמה רגעים מצוינים כמו Aeroplane Flies High ו-Soot And Stars המרגש. יחד עם זאת, Blissed And Gone שסוגר את האסופה הזו הוא שיר יפהפה על כוחה של זוגיות, בעיקר בתקופות משבר. מצד אחד קורגן שר: "ואם את עדיין שרויה בדיכאון, אולי את צריכה אותי בסביבה, לאהוב ולאחוז בך" ומצד שני הוא מבכה על מר גורלו: "לא היה לי מזל, לא הייתה לי בושה, רק 17 ימים גשומים ואת, לנגד עיניי". ונקודת האור הזו שדווקא מסיימת את הסיפור של ההרכב המקורי של ה-Smashing Pumpkins היא קסומה בעיניי גם בימים אלה...


Oceania מתוך The Celestials

ה-"שמיימיים" מגיע מתוך האלבום החדש של ההרכב. זה מתחיל כבלדה שקטה, שמזכירה בתזמורים שלה את שלושת האלבומים הראשונים והופך להיות רועש ככל שהשיר מתקדם. קורגן לא זונח את האג'נדה שליוותה את האלבומים הראשונים של ההרכב ושר על זוגיות וחופש, כמו שהוא אוהב ויודע. אז נכון, השירה שלו עדיין נשמעת כמו יללה, אבל אין הרבה שמייללים כל כך טוב כמוהו...