האריה והקוברה: 25 שנים לאלבום הבכורה של שינייד או'קונור

בגיל 20, בחודש השביעי להריונה, הייתה צריכה שייניד או'קונור (Sinead O'connor) להתמודד עם הפקת אלבום הבכורה שלה. זמן קצר לפני כן היא נפרדה מהמפיק הוותיק, מיק גלוסופ (Mick Glossop) עקב חילוקי דעות בלתי ניתנים לגישור על אופיו של האלבום. החברה החליטה להעניק בידיה ובידי קווין מולוני (Kevin Moloney) את ההפקה והשאר היסטוריה. אלבום הבכורה של שינייד או'קונור שיצא באותה שנה ונקרא "האריה והקוברה" (The Lion And The Cobra), היה בהחלט בשורה מרעננת בשדה המוזיקה הנשית באירלנד ובכלל. לא עוד שירה מתחסדת אלא שירה נשכנית של אישה-ילדה מועצמת שלא מפחדת לשיר על אהבה בקנה אחד עם מלחמה. גם עכשיו, במבט רטרוספקטיבי על האלבום שחוגג ב-4 לנובמבר 25 שנים לצאתו לחנויות, אפשר בקלות להאזין אליו ולהתחבר לאמירות שלו. בשבוע האחרון יצא לי להקשיב שוב לאלבום ובחרתי ממנו חמש רצועות שבהחלט שווה לחזור אליהן גם היום. 

Mandinka

אי אפשר לדבר על האלבום הזה של שינייד או'קונור, שמכר מעל 2.5 מליון עותקים, מבלי להתייחס ל-Mandinka. השיר הצליח לחדור לרשימות ההשמעה הבריטיות והאיריות ולהגיע עד המקום ה-17 בשניהם. אמנם היה זה הסינגל השני, אחרי Troy (שעוד יוזכר בהמשך...), אבל הוא זכה לחשיפה אמריקאית משמעותית לאחר הופעה בתוכניתו של דיוויד לטרמן, מה שהפך אותה ללהיט קולג'ים באותה שנה. המקצב של השיר מצוין, כולל התיפוף של ג'ון ריינולדס (John Reynolds), שהיה אבי הילד שנשאה ברחמה בעת הקלטת האלבום. מאוחר יותר היא הודתה ששאבה את ההשראה לשיר מספרו של אלכס היילי (Alex Haley) בשם "שורשים" (Roots) שמספר על בן שבט המנדינקה, שנשבה ומועבר לאמריקה בתחילתה של הסאגה המשפחתית ההיא. בכל אופן, שיר נפלא!

Just Like U Said It Would B

בשונה משאר השירים, הקצביים יותר באלבום, מדובר בשיר אהבה יחסית רגיל ששוזר בתוכו את התקווה הקטנה לחזור לחיק אוהב סוף יום עבודה, בדיוק כמו שהוא הבטיח לה (ריינולדס?). השיר שוזר בתוכו פרטים ביוגרפיים של שינייד, שמבקשת מאהובה להיות לה לאם (אמה נהרגה בתאונת דרכים מספר שנים לפני כן, דבר שהשפיע רבות עליה), מבקשת ממנה להמתין לה לאחר שהיא פוסעת במורד מדרגות הבמה וכשכל הרעש של הקהל כלה. העיבוד הוא מינימליסטי, אך מראה שאו'קונור מצליחה להחזיק גם שירים סטנדרטיים יותר.

Jackie

ג'קי הוא השיר שפותח את האלבום בנופך דרמטי שמעיד על הבאות. מדובר בבחור שירד לים ולא שב ומגולל את תחושותיה של אהובתו, שנותרה להמתין לו על החוף, מסרבת להאמין שהוא לא ישוב. בינתיים חולפות השנים והיא מוסרת את נשמתה לבורא, אך רוח הרפאים שלה ממשיכה לרדת אל החוף, להזיל דמעות בתקווה שג'קי ישוב להוביל אותה לחופים שלא נראו עוד מעולם. השיר נשמע כמו רוח שנושבת ומתגברת, מדמה את רוחות הים הסוערות שלקחו את אותו ג'קי אליהן למרות שהכיר את הים ככף ידו, ונוטע בי צמרמורת כל פעם מחדש. 

Drink Before The War

השיר היפהפה הזה לוקח אותנו לסיבוב בחנויות הליקר של דבלין, בהן מתכנסים לוחמים לשעבר לספר על מעלליהם במלחמות העבר. ההתרפקות הזו על העבר וההתמכרות לטיפה המרה של אותם אנשים שעברם בוהק מעתידם, גרם לי להרהר על מרכזיות הצבא בישראל, שגורמת גם לחלקנו, בעיקר הלוחמים שבינינו, להיזכר בערגה באותם ימים בהם לחמנו/הנחנו מארב/עמדנו במחסום (מחק את המיותר). השיר מדבר על טשטוש הרגשות והתאבנות הלבבות שנגרמה לאותם לוחמים, שמעדיפים להשתכר מדי ערב לפני המלחמה הבאה ולא לשהות עם האנשים החשובים האחרים בחייהם...

Troy

בחרתי לסיים עם הסינגל הראשון ששחררה או'קונור, שיר שלא זכה להצלחה גדולה אלא רק כאשר עבר עיבוד לגרסת דאנס ב-2002 וזכה לעדנה מחודשת. מעטים יודעים שהשיר נשען על המטאפורה של טרויה כפי שמוצגת בשירו של וויליאם באטלר ייטס (William Butler Yates), המשורר הבריטי הידוע בשירו "אין טרויה שנייה" (No Second Troy). ובשיר הזה, היא מספרת על רומן חפוז שהתרחש (או לא...) בדבלין הגשומה ומשלבת דימויים מעולם הפנטזיה דוגמת "עוף החול" שקם לתחייה מתוך העפר וטרויה שמוזכרת במיתולוגיה כסיפור מפתח לבגידה של האויב על ידי הכנסת סוס מעץ לתוך ביצורי העיר ולהכריע אותה מבפנים. אין הרבה זמרות שמביאות כל כך הרבה עושר לשיר אחד גם היום ואני מקווה שאגדת "עוף החול" תקרה גם לשינייד והיא תצליח להחלים מהמשבר הנפשי בו היא מצויה, שגרם לה לבטל את סיבוב ההופעות הנוכחי שלה. 

Pick 5: חמישייה על פסנתרים (Five Songs on Pianos)

מה שמדהים אותי במהפכת המידע שאנו חווים בשנים האחרונות, בעיקר לאור התחזקות ה-  World Wide Web והגידול בציוד הקצה שמאפשר גישה אליו, זה היכולת לגלות מידע שלא היינו חושבים מעולם להגיע אליו. אני מודה שאני לא קורא של ה-New York Times, הלוואי והיה לי יותר זמן לקרוא את העיתון הנפלא הזה, אבל ריבוי המידע ומיעוט הפנאי לקריאה מותיר אותי בדרך כלל עם קריאה של הטקסטים השגרתיים. 

המזל הוא שבסופי שבוע אפשר להיחשף ליותר חומרים, כמו הכתבה הנפלאה שפורסמה בבלוג המצויין של גיאחה, "עונג שבת", אודות בתי קברות הענקיים לפסנתרים שמתחילים להיווצר בארצות הברית. תרבות הצריכה האמריקאית אינה דבר חדש וניתן לראות את ההיגיון שלה חודר כבר לפריפריות העולמיות ולא רק לעולם המערבי. אבל המפגש הזה היה מסקרן במיוחד כיוון שבו ניתן לראות את ההשפעה של תרבות זו על כלי נגינה קלאסי, דוגמת הפסנתר, שתפקד בעבר כסמל סטטוס בכל בית בו ניצב החל מסוף המאה ה-17, בה הומצא. אמנם הפסנתר החל לאבד את ההגמוניה הסלונית שלו ככל שהמרחבים הפרטיים הצטמצמו מאחוזות לדירות ולאור המצאת האורגן האלקטרוני במאה ה-20, אך עדיין העציב אותי לראות את הכנפיים השבורות של הפסנתרים, לצד הקלידים המפורקים, מונחים כערימת זבל חסר תוחלת. הציבור האמריקאי מעדיף לקנות פסנתרים או כלי נגינה חדשים במקום הפסנתרים הישנים, שנשלחים כלאחר כבוד על ידי מובילים למחסנים רחבי ידיים, אליהם הם מושלכים. כמובן שהתופעה העצובה הזו הזכירה לי כמה שירים נפלאים אודות הפסנתר, מהם בחרתי חמישה שבהחלט מעניקים לו מקום משמעותי בתוכם, תהנו.

Unplayed Piano - Damien Rice & Lisa Hannigan

השיר היפה הזה נכתב על ידי דמיאן רייס כחלק מהתמיכה במנהיגת המאבק האזרחי הבלתי אלים בבורמה, אאונג סאן סו קי (Aung San Suu Kyi). השילוב בין האניגן לרייס היה מצוין לאורך כל התקופה שהם עבדו יחד, רק חבל שהזוגיות שלהם התפרקה ומאז בעיקר שומעים את ליזה. השיר מתאר בהצלחה דרך תחושת הבדידות של המנהיגה שהייתה נתונה במעצר בית במשך שנים ארוכות, נוצרת את שיריה השקטים לעצמה כמו פסנתר גלמוד שאף אחד לא מנגן עליו יותר.

Piano Lessons – Porcupine Tree

שיעורי הפסנתר נחשבו בעבר לסמל סטטוס שנשמר רק לעשירי החברה שיכלו להרשות לעצמם חוגים פרטיים עם מורים לפסנתר. כיום, אפשר ללמוד לנגן על פסנתר גם דרך הדרכות ב-Youtube או כל סרטון הדרכה אחר. וכשסטיבן ווילסון (Steven Wilson) שר " אני זוכר את שיעורי הפסנתר, שעות בחדר קפוא, אוזניים אכזריות וידיים קטנות, הורסות צלילים בני אלמוות", די קל להיזכר בכל המעשיות אודות המורים הקשוחים לנגינה שחלקנו חווינו. בכל אופן, הפסנתר משחק פה תפקיד בעיקר בתחילת השיר, לאחר מכן הגיטרות משתלטות עליו יחד עם התופים במיטב המסורת  של ההרכב המעולה הזה. השיר יצא כסינגל המוביל מאלבומם החמישי של ה-Porcupine Tree מ-1999, שנקרא Stupid Dream.

Piano – We Have Band

ההרכב המשולש הזה ממנצ'סטר, שכולל בתוכו את הזוג הנשוי תומאס ודדה ווג-פרוסר (Thomas and Dede Wegg-Prosser) יחד עם דארן בנקרופט (Darren Bancroft) מייצרים מוזיקת ניו-וייב קלילה ונותנים גם הם מקום לפסנתר בשיר מתוך אלבום הבכורה שלהם מ-2009, שנקרא בפשטות WHB.

Minor Piano Keys – Iron & Wine

אני חייב לומר שאת סמואל בים (Samuel Beam), הידוע יותר כברזל ויין (Iron & Wine), צריכים לשמוע באווירה מסויימת, שקטה, הרחק מההמולה היומיומית. Minor Piano Keys הוא רק דוגמא קטנה ליכולת שלו לייצר שירים קטנים ומרגשים. לא הצלחתי למצוא באיזה אלבום זה מופיע למעט איזשהו אוסף שנקרא A Tired Symphony. אגב, פסנתר אי אפשר למצוא בשיר הזה משום מה, אבל הוא יפה בדרכו שלו.

Fojugor Piano – Sigur Ros

בחרתי לסיים דווקא עם הקטע הארוך מבין החמישייה שהוצגה. יש משהו מהפנט במוזיקה שעושים החבר'ה האלה מאיסלנד. כבר כמה שנים אני מנסה להבין את הנוסחאות שמרכיבות את השירים השמימיים שלהם ללא הצלחה, מנסה להבין האם מדובר בסוכנים סמויים של משרד התיירות האיסלנדי, שמנסה למשוך עוד תיירים לאי היפהפה הזה. Fojugar Piano זה בתרגום חופשי Four Pianos, אבל ההרגשה היא שיש שם הרבה יותר מזה. הוא מסיים את האלבום האחרון שלהם Valtari  מ-2012 ואפילו נושא קשר ישראלי כאשר הבמאית הישראלית עלמה הראל ביימה עבורו את הקליפ. פשוט שיר נפלא להירדם איתו בלילה, לדמיין איזה פיורד קורס בשקט אל תוך המים, היכן שאף אחד לא שומע אותו.

אחלה שבוע!

 Last night I read a great article at The NY Times about the "death of Pianos". It offers another view for the effects of the consumer society in the US on this Classic instrument, which we prefer to throw away and buy a new one. This article reminded me a few songs written about pianos, five of them are offered here, Enjoy!

Pick 5: The Smashing Pumpkins

אז מסתבר ש-"הדלעות המתפוצצות" (The Smashing Pumpkins) עדיין בסביבה, כך לפחות הבנתי כששמעתי שאלבומם התשיעי Oceania שיצא החודש תחת הלייבל של EMI. אבל אלו לא אותן הדלעות שהחלו את הדרך בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת בשיקגו, כל מה שנותר זה הסולן ומנהיג ההרכב, בילי קורגן (Billy Corgan), שממשיך ליצור עם אמנים מתחלפים תחת אותו שם. הכל העצם התחיל ברביעייה שכללה את קורגן, שניגן על הגיטרה ושר, ג'יימס איהה (James Iha), גיטריסט הקצב ממוצא יפני, ד'ארסי וורצקי (D'arcy Wretzky) המצוינת על הבאס וג'ימי צ'מברלין (Jimmy Chamberlin) על התופים. יחד הם ייצרו שלושה אלבומים מעולים בין 1991-1998, אז עזב אותם המתופף, ג'ימי צ'מברליין. האלבום הרביעי שלהם, Adore, יצא בלעדיו. הוא אמנם חזר להרכב ב-2000 כדי להוציא אתם את Machina/The Machines Of God, אבל ד'ארסי כבר הייתה בדרכה החוצה והוחלפה על ידי הבסיסטית של Hole, מליסה אוף דר מאור (Melissa Auf Der Maur). ב-Machina II שיצא באותה שנה נשארו רק רסיסים מההרכב, שהוחייה שוב על ידי קורגן, אך לא זוכה לאותה הילה כמו תחילת דרכו. היציאה של Oceania הזכירה לי מה אהבתי בהרכב המעניין הזה, אז הנה חמישה שירים מהדיסקוגרפיה שלהם, לאו דווקא ה מוכרים שבהם....

Rocket מתוך Siamese Dream

החלום הסיאמי של ה-Smashing Pumpkins הזניק אותם לשורה הראשונה של אמני הרוק בארה"ב. שירים כמו Today ו-Disarm הפכו להיות חלק מרשימות ההשמעה של המצעדים ברחבי העולם. מתוך האלבום הנפלא הזה שיצא ב-1993, בחרתי דווקא את Rocket הנאיבי, שמדבר על הרצון שלנו לממש את עצמנו בעולם בו לעתים הקשרים גוברים על הכישורים. הם מזכירים לנו שאנחנו מתגעגעים לעצמנו, לכל מה שלעולם לא נהיה. על תחושת ההחמצה שמלווה את ההתפתחות האישית של ילדים שרצו להיות אסטרונאוטים והופכים להיות אנשים שמטגנים נקניקיות על גריל בגינת דשא ירקרקה....

1979 מתוך Mellon Collie And The Infinite Sadness


החיבור הראשוני לשיר הזה הגיע קודם כל לאור העובדה שהוא מציין את שנת הולדתי. האלבום השלישי שלהם היה כבר יצירת מופת מגלומנית שחשפה את היכולות המופלאות של הלהקה לספר סיפור. Mellon Collie And The Infinite Sadness שיצא ב-1995, הביא אלבום כפול שכולל שירי רוק רועשים לצד בלדות ארוכות ואטיות. 1979 הוא שיר נוגה על הנערים על סף שנות ה-80, עם תחושת עוצמה יוצאת דופן המוהלת בתוכה את תקוות הנעורים, חוזק הגוף ותחושת המסוגלות לכבוש את העולם שרק מחכה להם: "מהירים יותר ממהירות הקול, מהירים יותר ממה שחשבנו שנוכל ללכת, תחת קולה של התקווה". ואז בסוף הם מתעוררים אל הרחוב שמקדש את הנחיצות של העכשיו, שכבר לא נותר אף אחד בסביבה. המבט העצוב הזה אל העתיד המנוכר, הוא זה שגרם לי להתאהב בלהקה הזו....

For Martha מתוך Adore


האלבום Adore שיצא ב-1998 כבר הציג את הלהקה בלי צ'מברליין והותיר אותה עם השלישייה המייסדת: קורגן, איהה וורזצקי. זו הייתה להקה מסוחררת מהצלחה שכבר מתחילה לאבד את גבולות החברות בין החברים ואת הטעם להיות יחדיו, או כמו שאמר קורגן על האלבום, מדובר באלבום של להקה מתפוררת. אבל מכל הסחרור הזה יצא אלבום בועט, כועס ופחות מלודי, מה שהופך את הפנינה המיוחדת שבו, For Martha, להרבה יותר מבלדת רוק של כמעט 9 דקות. זה שיר על פרידה ללא דמעות, היכולת להיפרד מבלי להגיד שלום מתוך התקווה להתראות אי שם בצד השני (של העיר, העולם, החיים, תבחרו מה שמתאים לכם...). הגיטרות של איהה והבאס של דארסי מעולם לא היו כל כך מדויקים כמו שירתו של קורגן, כנראה אחת מהפסגות של ההרכב הזה.

Blissed And Gone מתוך Judas O


Judas O הוא אוסף של B-Sides שמאגד עבודות של ה-Smashing Pumpkins לפני הפירוק שלהם ב-2000. לטעמי, מדובר באחד מאלבומי ה-B-Sides הטובים ששמעתי, כשאפשר למצוא בתוכו כמה רגעים מצוינים כמו Aeroplane Flies High ו-Soot And Stars המרגש. יחד עם זאת, Blissed And Gone שסוגר את האסופה הזו הוא שיר יפהפה על כוחה של זוגיות, בעיקר בתקופות משבר. מצד אחד קורגן שר: "ואם את עדיין שרויה בדיכאון, אולי את צריכה אותי בסביבה, לאהוב ולאחוז בך" ומצד שני הוא מבכה על מר גורלו: "לא היה לי מזל, לא הייתה לי בושה, רק 17 ימים גשומים ואת, לנגד עיניי". ונקודת האור הזו שדווקא מסיימת את הסיפור של ההרכב המקורי של ה-Smashing Pumpkins היא קסומה בעיניי גם בימים אלה...

Oceania מתוך The Celestials

ה-"שמיימיים" מגיע מתוך האלבום החדש של ההרכב. זה מתחיל כבלדה שקטה, שמזכירה בתזמורים שלה את שלושת האלבומים הראשונים והופך להיות רועש ככל שהשיר מתקדם. קורגן לא זונח את האג'נדה שליוותה את האלבומים הראשונים של ההרכב ושר על זוגיות וחופש, כמו שהוא אוהב ויודע. אז נכון, השירה שלו עדיין נשמעת כמו יללה, אבל אין הרבה שמייללים כל כך טוב כמוהו...

Fitter (X), Happier (?), More Productive (!) - OK Computer By Radiohead, 15 Years Retrospective

שלוש שנים לפני תחילת המילניום, בקיץ 1997 כשהמחשבות שלי נדדו לעבר השירות הצבאי, עברתי בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב וקניתי ב"סופר-זאוס" (כן, הייתה פעם חנות דיסקים מקוריים בתחנה המרכזית) את האלבום שקראתי עליו בעיתון היחיד כמעט שהגיע ליישוב דאז. זה היה עידן טרום-אינטרנטי, אולי עידן תמים יותר מבחינתי, כך שהמפגש הראשון עם האלבום OK Computer היה מפגש בתולי במידת מה באותה עת. כיוון שלא היה לי נגן תקליטורים נייד (כן, עדיין לא היה iPod אז...), נסעתי כל הדרך צפונה בציפייה לקרוע את העטיפה השקופה של הדיסק עם התמונה הקדמית המבורדקת. אמנם שמעתי לפני כן את Paranoid Android שהוקרן ללא הפסק על מסכי MTV ללא הרף (מדורת השבט המוזיקלית של סוף שנות ה-90), אבל לא ממש הבנתי מה קשור אלוהים שאוהב את הילדים שלו לקליפ כל כך מתוסבך ועגמומי. 

חוויית השמיעה הראשונה לא הותירה בי רושם עמוק מדי, הייתי צריך להאזין לו עוד מספר פעמים כדי להבין שמעבר למוזיקה מתרחשת כאן עלילה שבוערת מתחת להוויה היומיומית. מצאתי את עצמי מדלג פחות עם כפתור ה-Skip על הרצועות שהיו פחות מוכרות לי מהמסך הקטן, אם כי עדיין לא הצלחתי להבין את המשמעות של Fitter Happier ומה לעזאזל הוא קשור ללהקת רוק בריטית. 

קיץ 2012. עברו 15 שנה מאז, פאקינג 15 שנה זה המון זמן. התגייסתי, חתמתי קבע, השתחררתי, עזבתי את הצפון ועברתי למרכז, מצאתי עבודה, למדתי ולמדתי ולמדתי (ואני עדיין לומד....), התחתנתי, נולד לנו ילד מקסים, קנינו בית (ומשכנתי אותו לטובת הקנייה), הצבעתי בבחירות, התאכזבתי, הצבעתי שוב, התאכזבתי, קיבלתי אוטו צמוד מהעבודה וטלפון נייד, החיים נצבעו בצבע הנכון כפי שהחלום האמריקאי בגרסתו הישראלית מלמד אותנו. התחלתי להגיד הרבה יותר OK כדי לחסוך במילים מיותרות (ואם ממש התעקשו שאדבר אז סימסתי) ולהשתמש יותר ב-Computer, שבינתיים התרחב ל-Smartphone, ל-Tablet ולעזרים טכנולוגיים אחרים שהרחיבו את חיי הדיגיטליים לגבולות שלא דמיינתי אותם קודם.

OK Computer היה שם מעט לפני כולם. מעין עמוד אש לפני המחנה שהציב בפנינו מראות עתידיים של החיים שלנו, כאנשים הנסמכים יותר ויותר על ביצועיות, מחשוב ותכנון. המראה הזאת קצת קשה לעיכול או להבנה בגיל העשרה, אבל במבט רטרוספקטיבי ובוגר יותר, אני שולח את היד הצידה ומחפש את הוויה שהתקיימה בעת שהאלבום יצא: שידת המכתבים ריקה כי הכול ב-Email ולא בדואר (וגם זמן ההמתנה הצטמצם פלאים), מערכת הדיסקים התמזגה למחשב והדיסקים הועברו לאחר כבוד למחסן כיוון שהשירים הומרו לפורמט mp3, אלבומי התמונות כבר לא מכילים תמונות מצהיבות ששיירי הצילום הלא מיומן נותרות על גביהן ומוחלפים בקבצי תמונות דיגיטליות מרוטשות המאוחסנות על המחשב (פעם התמונות היו מתבגרות יחד איתנו, היום הן בנות אלמוות), היומן השנתי (אשתי עדיין לא מוכנה לוותר עליו) הפך להיות Calender ממוחשב, הספרים עברו תהליך פידוף (כןף יש כבר פועל להמרה ל-PDF) והתאחסנו במחשב, אני אפילו לא זוכר את מספר הטלפון של הוריי, הוא נמצא על זיכרון המכשיר הנייד. הבית התרוקן, הכל Open Space, רק חתיכות הלגו הקטנות של בני המפוזרות על השטיח בסלון מזכירים שיש עדיין ממשות (למרות שגם הוא מאמץ בהדרגה את Comfy, מחשב הפעוטות, לליבו).

ורדיוהד היו מהראשונים שאמרו זאת, הם חדרו ללב המיינסטרים דרך The Bends רק כדי להוציא אלבום עתידני שמבקר את תרבות הצריכה והמחשוב המתקדם של החברה. אז הלכתי השבוע למחסן ושלפתי את הדיסק כי קראתי בטור של עינב שיף ב-Walla ש-OK Computer כבר בן 15 שנה, אבל עכשיו הוא ההווה. הנה חמישה שירים מתוך האלבום המופלא הזה שגרמו לי לכבות את המחשב, לחשוב מעט עם המוח האורגני שלי (ואז להדליק את המחשב שוב כדי לכתוב על זה)

Airbag היא רצועה פותחת שנותנת אוריינטציה אחרת לגבי המאזין שביקש לשמוע עוד שיר מרגש כמו Street Spirit שסיים את The Bends. מתחילת הרצועה בה הגיטרה המלוכלכת של ג'וני גרינווד מרטשת את השקט, התיפוף המתכתי פיל סלווי מצטרף לקולו המפולטר של תום יורק, שמספר לנו על כרית האוויר שמצילה אותו בתוך מכונית גרמנית חדשה. יורק מדבר על העתיד, על מלחמת העולם הבאה, על עולם שבו מתוך הגלילה למעלה ולמטה אנו נולדים מחדש, חיים ומוות ביד העכבר

Paranoid Android מנסה להביא לנו פרספקטיבה פרנואידית של אדם החי תחת העומס הגובר של החיים האולטרה מודרניים בעיר. והמראה קצת מטריד (גם הלחן לא כל כך עוזר להירגע, בטח שלא הקליפ המצוין של מגנוס קרלסון): אין כבר שקט, אי אפשר לנוח, הכול בתנועה מתמדת, נייחות היא כבר לא אפשרות ריאלית. ואנחנו שוכחים שמות, מספרים, מנסים להזכיר לעצמנו שאנחנו לא חוצנים, אלא בסך הכל פאראנואידים יותר מפעם (והסדרה הבריטית Black Mirror רק מדגימה את זה, כמו גם השיר עם השם הזהה של The Arcade Fire). ויורק יורק לכל עבר: האמביציה גורמת לנו להיראות מכוערים, המותגים אופפים אותנו (אני בטוח ש-Gucci לא כל כך אהב את השיר הזה), אנחנו אחוזי פאניקה, אנחנו מקיאים לעיתים קרובות יותר (אולי כדי להיות רזים יותר...), כל הנטוורקינג של היאפים שגורם לנו לרצות לברוח מהמציאות וכאן השיר מציב שתי אלטרנטיבות מעניינות: הטבע והדת. מצד אחד, הוא מבקש שיירד עליו גשם, גשם כבד, שיזכיר לו שקיימים עדיין כוחות אחרים מעבר לאנושות שמזכירים לנו עד כמה אנחנו קטנים וברי חלוף ומצד שני, יש את הדת שיכולה תמיד לאסוף את השברים של המציאות המתרסקת ולהחיל עליהם הגיון תיאולוגי אליו ניתן להימלט מהמרוץ הבורגני. ואלוהים? הוא בהחלט אוהב את הילדים שלו....

Fitter Happier הוא השיר שהכי התרגשתי לשמוע מחדש. חוץ מהעובדה שאולי אני לא יותר רזה מבעבר (קצב חיים מהיר מוליד מזון מהיר), אני חושב שאני יכול לסמן V על רוב האמירות שמובאות שם. כניסוי אישי קצר, מומלץ לשבת ולסמן V  קטנטן ליד כל אחת מהאמירות ולבחון עד כמה היא מדויקת כלפינו. לגבי עצמי אני יכול להעיד שסימנתי V ליד האמירות: "יצרני יותר", "נוח", "לא שותה יותר מדי", "נוהג סבלני ורגוע יותר", "לא מפחד עוד מחושך" ועוד ועוד ועוד. את השיר הזה שר מחשב, לא קול אנושי, הדבר היחיד שמתנגן ברקע הוא פסנתר נוגה שמלווה את טקס האשכבה של בן אנוש שהפך לאדם מבויית, מתורבת, שמועיל להמשך קיומה של המערכת הכלכלית, "כמו חזיר, בכלוב, על אנטיביוטיקה".

Lucky הוא אחד האאוטסיידרים הבולטים באלבום כיוון שנכתב עוד לפני תחילת העבודה על אלבום Help עבור פרויקט War Child, המובל על ידי בריאן אינו, לשם שיקומם של ילדים שנפגעו מהתפרקות האלימה של הרפובליקה היוגוסלבית למגוון מדינות. אבל Lucky היה חסר מזל, תחנות השידור המרכזיות בבריטניה התעלמו מקיומו והוא הגיע רק למקום ה-51 במצעד הבריטי. בדיעבד, חוסר ההצלחה של Lucky, שבא ממקום של פילנתרופיה, שתכליתה עולם טוב יותר, הביא את רדיוהד לייצר אלבום ריאקציוני, המבקר את תרבות הצריכה וקובעי הטעם התרבותי על פי אינטרסים כלכליים. "אנחנו עומדים על הקצה", הם הזהירו כבר אז.....

Exit Music הוא הרבה יותר משיר לפסקול של "רומיאו וג'ולייט" בכיכובם של קלייר דיינס וליאונרדו דיקפריו. השיר הזה הוא הפרשנות של יורק לגרסה של הבמאי האיטלקי זפירלי, שהשפיע עליו רבות. השיר משמש כשיר הסיום של הסרט המיוחד הזה של באז לורמן ומהווה מעין קו שבר מעניין בתוך האלבום. מתוך כל תחושת הניכור, הפרנויה, הלחץ, הבדידות והמחשוב, צומחת אהבה, אהבה צעירה שיכולה לשרוד רק אם נארוז את הדברים מהר-מהר ונברח למקום אחר, בו תהיה לנו אוטונומיה גבוהה יותר. יורק שאל את עצמו מדוע הם לא ברחו יחדיו והשאלה הזו מהדהדת בשיר עצמו, שמקבל טוויסט באמצע והופך לקודר יותר ואקוסטי פחות. שיר שמחזיר את הכוח לרגש האנושי ולאמונה ביכולתו לשרוד גם בעידן של מחשוב מתקדם.

OK Computer, הגיע הזמן לפרסם את הפוסט ולכבות אותך, אני הולך על ספר טוב הלילה...

Pick 5: Five Songs On the Other

האחר (Another) מלווה אותנו כל הזמן - במבט, באופן בו אנו מתאימים את עצמנו לציפיות שלו, קשה לנו בכלל לדמיין את העולם ללא האחר. הכמיהה לאחר לא נעדרת גם מהמוזיקה, אז הנה כמה חמישייה שמדברת על זמן ומרחב אחרים, תהנו

הקצב של Another Bed של The Twilight Sad הסקוטיים, נשמע כמו איך שדפש מוד (Depeche Mode) היו רוצים להישמע עם מבטא כבד מסביבות אגם לוך-נס. בהחלט מדובר בשיר מצויין, שמהווה רק חלק קטן מהאלבום האחרון של ההרכב, No One Can Ever Know מ-2012, שקירב אותם אמנם קצת למיינסטרים, אבל לא קרוב מדי. 

מכאן בחרתי לדלג מעט אחורה לווייט סטרייפס (The White Stripes) התזזיתיים, שהשאירו מאחוריהם ריק שמתקשים עדיין למלא. הצמד הזה, שהורכב מג'ק וייט (Jack White), שחלק מהפרשנים מחשיבים אותו לגאון והאחרים למופרע וממג וייט (Meg White). אחת השמועות טוענת שהזוג נישא בשלב מסויים של הקריירה שלהם יחדיו, אך אין לזה הוכחות ברורות עד כה. בכל אופן, Well It's True That We Love One Another הוא דואט חביב למדי של הצמד הזה, שלוקח את השיר לכיוון פולקי ופחות רוקיסטי מהאלבום ממנו הוא הגיע, Elephant מ-2003. 

ב-1980, שחררו רביעייה אירית את אלבום הבכורה שלהם, Boy, שסימל התחלה של קריירה מופלאה שנמשכת עד כתיבת שורות אלו. באיזשהו שלב, לקראת סוף המילניום הקודם, איבדתי עניין ב-U2, למרות שאני עדיין מוצא עצמי מתענג על האלבונים הראשונים שלהם, בהם ניתן להרגיש את האנרגיות הצעירות של בונו (Bono), דה אדג' (The Edge), אדם קלייטון (Adam Clayton) ולארי מולן (Larry Mullen). השיר Another Time, Another Place, מצליח להקפיץ אותי גם היום וזה הישג גדול למדי. 

החיבור בין אנקל (Unkle) האלקטרוניים לנסיך החושך, מארק לנגן (Mark Langen), שדואג לבקר בישראל לפחות פעם בשנה, הוא אחד השילובים המעניינים שהקשבתי להם מצד שני ההרכבים. התיאטראליות המוזיקלית של Unkle יחד עם קולו האפל של לנגן מייצרים שיר שחודר עמוק אל תוך העצמות, גם בלילות חמים במיוחד. Another Night Out הוא פשוט יצירת מופת שייקח עוד זמן לעכל, כזאת שבורחת מהמיינסטרים אבל אומרת עליו כל כך הרבה. בכלל, האלבום Where Did The Night Fall מ-2010, ראוי להרבה יותר הערכה לטעמי.

בחרתי לסיים עם השיר המופלא של אליזבת' פרייזר (Elizabeth Fraser) מהקוקטו טווינס (Cocteau Twins) ששרה את מילותיו של רוי הארפר (Roy Harper), יוצר אנגלי מכובד בפני עצמו. Another Day הוא שיר בן 28 שנים, שהופיע לראשונה בחלק הראשון של האוסף המצויין של 4AD, הקרוי This Mortal Coil: It Will End In Tears מ-1984 ונושא עימו אווירה קלאסית שלא איבדה מיופיה אחרי כמעט שלושה עשורים.

Pick 5: Five Songs On the Other

A) The Twilight Sad - Another Bed Taken from No One Can Ever Know, 2012

B) The White Stripes - Well, It's TrueThat We Love One Another Taken from Elephant, 2003

C) U2- Another Time, Another Place Taken from Boy, 1980

D) Unkle Feat. Mark Langen - Another Night Out Taken from Where Did The Night Fall, 2010

E) This Mortal Coil - Another Day Taken from This Mortal Coil: It Will End In Tears, 1984 

Five Songs By The Delgados

The Delgados, A Scotish Indie-Rock group, were active for eleven years between 1994 to 2005. Alun Woodward and Emma Pollock played guitar and sang, Stewart Henderson played Bass guitar and Paul Savage hitted the drums. They released five albums and two albums recorded as sessions for BBC as well as Live at the fruitmarket. I first heard of them when I heard Hate, their forth album but it was few years after their breakup. So here are five songs by this great group from Motherwell. Enjoy....

1) Leaning On A Cane Taken From Domestiques (1996)

2) Accused Of Stealing Taken From The Great Eastern (2000)

3) Favours Taken From Hate (2002)

4) I Fought The Angels Taken From Universal Audio (2004)

5) Blackpool Taken From Peloton (1998)

 

Five Songs By Ed Harcourt

Good Morning

Edward Henry Richard Harcourt-Smith is an English singer/songwriter which sounds sometimes similiar to Rufus Winewright. Born in 1977, at London, he was trained as a piano player as well as Bass guitar. He's released five studio albums and three EP's so far. So here are five songs by this guy, hope you'd like it

1) Sister Renee Taken From From Every Sphere (2003)

2) This One's For You Taken From Strangers (2004)

3) When The Lost Don't Want To Be Found Taken From Lustre (2010)

4) Revolution In The Heart Taken From The Beautiful Lie (2006)

5) Ultraviolent Love Taken From Until Tomorrow Then: The Best Of Ed Harcourt (2007)

Five Songs By Florence + The Machine

Good Evening

I most admit that at first I Thought that Florence + The Machine are just a regular group with a strange name. Only when I heard Florence Welsh's voice, I understood that she's one of the powerful voices in the Indie scene nowdays. If you wondered who is "The Machine" so the answer is Isabella Summers, the keyboard player of the band. This London-based group contains five other members: Robert Ackroyd (Guitar), Christopher Lloyd Hayden (Percussion, Drums and Backing Vocals), Tom Monger (Bass), Mark Saunders (Bass, Guitar, Backing Vocals and Percussion) and Rusty Bradshaw (Hammond and Keyboards). Although they've released only two LP's: Lungs (2009) and Ceremonials (2011), they're always on the run, performing and recording intensively. So here're five songs by this band, led by redhead Florence with the haunting voice.

1) Shake it Out (Live) Taken from Ceremonials (2011)

2) Postcards From Italy (Beirut Cover) - Not released

3) Heavy In Your Arms Taken from The Twilight Saga: Eclipse OST (2010)

4) The Dog Days Are Over (Live) Taken from Lungs (2009)

5) Breaking Down (Live) Taken from Ceremonials (2011)

Five Songs By Andrew Bird

Good Evening

Andrew Bird is definitely one of the most talented Indie Folk singer/songwriters I know these days. Trained in the Suzuki method for whistling and violin and with knowledge how to play Glockenspiel and Guitar while writing and singing makes him one of my favourites. Only this weekend I found the time to listen to his sixth studio album, Break It Yourself, which was released on 5th, March 2012. My first impression is that it's not his best album so far (I think that Andrew Bird & The Mysterious Production Of Eggs and Noble Beast were better than that...), still we can find here few pearls like dreamy "Hole in The Ocean Floor" and catchy "Give It Away" as well as the duet With St. Vincent singer Annie Clark, "Lusitania". So here are five choices from his career so far, enjoy

1) Fake Palindromes Taken From Andrew Bird & The Mysterious Production Of Eggs (2005)

2) Natural Disaster Taken From Noble Beast (2009)

3) Lusitania Taken From Break It Yourself (2012)

4) Armchairs Taken From Armchair Apocrypha (2007)

5) Souverian Taken From Noble Beast (2009)

Five Songs By Bernard Butler

Good Evening

That's been a long time since I've heard Bernard Butler's albums. This former Britpop band Suede guitarist, which was ranked at the 24th place as one of the greatest British guitarists ever, had a short solo career, too short for my point of view. I've got the copies of his two full albums: People Move On (1998) and Friends & Lovers (1999), as well as his single Stay (1998) of his first album. On his solo albums you can find some songs which were inspired by Nick Drake as well as songs which seems that were taken from a hidden Suede album. Hoping to hear him again singing on the stage, here are five reminders for his great music, enjoy

1) Stay Taken from People Move On (1998)

2) Cocoon Taken from Friends & Lovers (1999)

3) Smile Taken from Friends & Lovers (1999)

4) You Light The Fire Taken from People Move On (1998)

5) The Sea Taken from Stay (1998), B-side Track

Five Songs By School Of Seven Bells

Good Evening

About a month ago, I listened to Ghostory the third album of the New-York based trio called School Of Seven Bells. It sounds like a collaboration of 80's new wave music with Shoegaze and Dream-Pop style. Benjamin Curtis met twin sister Alejandra and Claudia Deheza as they played before Interpol gigs. Starting working together since 2007, they released three records so far, which becomes more professional and interesting as time goes by. So here's five songs of this great Trio - Enjoy

1) ILU Taken From Disconnect From Desire (2010)

2) Connjur Taken From Alpinism (2008)

3) Lafaye Taken From Ghostory (2012)

4) Babelonia Taken From Disconnect From Desire (2010)

5) When You Sing Taken From Ghostory (2012)

Five Songs By Damien Jurado

Good Evening

Two weeks ago, Damien Jurado, an American singer/songwrtier from Washington State released his tenth studio album called Maraqopa (2012). This talented person makes music which floats between Indie Folk and Americana, and has became one of my favourites before I go to sleep. For all those who like his music and for some others which don't know him yet, here are five songs sung by him, enjoy

1) Denton, Tx. Taken From And Now That I'm Your Shadow (2006)

2) Museum Of Flight Taken From Maraqopa (2012)

3) Cloudy Shoes Taken From Saint Bartlett (2010)

4) Omaha Taken From Where Shall You Take Me? (2003)

5) Everything Trying Taken From Caught In The Trees (2008)

Five Songs By Goldfrapp

Good Evening

Singles by the British Electric Pop Dou called Goldfrapp was released at the beginning of this year. It concludes some of the highlights of Alison Goldfrapp and Will Gregory through the last 13 years together. I've heard them first on their magnificent debut album Felt Mountain (2000) and purchased thier second when I was on a trip to Barcelona. Their style moves somewhere between Down-Tempo and Soft Electronics, which sometimes considered as an 80's hit. So here are five songs by this great Dou, enjoy....

1) Black Cherry Taken From Black Cherry (2003)

2) Dreaming Taken From Head First (2010)

3) Utopia Taken From Felt Mountain (2000)

4) Ride A White Horse Taken From Supernature (2005)

5) Clowns Taken From Seventh Tree (2008)

Five Songs By The National

Good Evening

I must admit that I like The National. I think they're one of the most talented Indie bands in the world nowdays, so I can't understand why it took me too long to pick 5 songs by them. Formed in Cincinnati, Ohio on 1999, The National consists two pairs of brothers: Aaron and Bryce Dessner, Scott and Bryan Devendorf, led by the great Baritone voice of Matt Berninger. They released five albums so far, the latest called High Violet (2010). So without any further writing, here're five songs by The National

1) So Far Around The Bend Taken From Dark Was The Night (2009)

2) Brainy Taken From Boxer (2007)

3) Available Taken From Sad Songs For Dirty Lovers (2003)

4) Runaway Taken From High Violet (2010)

5) I Need My Girl Not Released On A Record Yet (2011)

Enjoy

Song Of The Day (26/2/2012): Johnny Cash And U2 - The Wanderer

Good Evening

Today Johnny Cash should have celebrated 80 years. Cash, one of the greatest country singers of the perior century died on 2003, the same year he lost his life long lover, June Carter. I supose that he had a lot of greater songs than this one, but The Wanderer always sounds to me like a song he sang for June. I first heard it when I bough U2's Zooropa (1993) and was surprised to hear that Baritone voice of Cash instead of Bono's. So happy birthday, Johnny, up there...

Five Songs About Kids

Good Morning

Today's pick five is dedicated to kids. There are a lot of songs about them, some of them are ridicolous but other are fascinating or exciting. I chose five songs which represents this issue from different angels, hoping you'd like it too

1) The Twilight Singers - The Twilite Kid Taken From Twilight As Played By The Twilight Singers (2000)

2) Two Door Cinema Club - Kids Taken From Tourist History (2010)

3) Sleigh Bells - Comeback Kid Taken From Reign Of Terror (2012)

4) Memoryhouse - The Kids Were Wrong Taken From The Slideshow Effect (2012)

5) MGMT - Kids Taken From Oracular Spectacular (2007)

Enjoy

Five Songs By Nirvana

Good Evening

Today, Kurt Cobain, the leading singer of the famous grunge band Nirvana, should have party his forty fifth birthday. Looking back 18 years back, when he took his life and committed suicide, it seems that you cannot imagine modern music without his inspiration. I remember that when I was on high-school, I dedicated my then music TV show to Nirvana, to celebrate the win of music over death. So here are five songs from Nirvana era, an era which will never come back again

1) About A Girl Taken From Bleach (1989)

2) Jesus Doesn't Want Me For A Sunbeam (The Vasselines Cover) Taken From MTV Unplugged In New York (1994)

3) Heart Shaped Box Taken From In Utero (1993)

4) In Bloom Taken From Nevermind (1991)

5) Seasons In The Sun (Terry Jacks' Cover) Taken From With The Lights Out (2004)

Song Of The Day (19/02/2012): Cate Le Bon - Fold The Cloth

Good Morning

The second album of Cate Le Bon, an Indie singer/songwriter from Welsh released on January 2012. The album called Cyrk and it's very nice to hear, althought it is darker on some songs, Le Bon's voice is haunting and can't let go. I chose Fold The Cloth because of its great rythem and Le Bon's Howling Guitar. Seems that's not the last time we'll hear from this young artist which often compared to Nico of The Velvet Underground. Her beautiful clip for this sing is recommanded

Song Of The Day (18/02/2012): Brendan Benson - Bad For Me

Good Evening

Today's song of the day is taken from the forthcoming album of Brendan Benson, a member of the new Jack White project, The Raconteurs. Benson, who released for albums through the past years, brings us a power pop ballad, which sounds like Elton John's new song. I found it very catchy, hope you'd like it too

Five Songs By The Bird And The Bee

Good Morning

Today's pick 5 comes from sunny California, wishing for some sun here too. The Bird And The Bee are an Indie-Pop Dou consists of Inara George ("The Bird") and Greg Kurstin ("The Bee") who have been working together since 2006. They'd released 3 Albums and 4 EP's. Their last album dedicated to Hall & Oates songs including Maneater with backing vocals by Shirley Manson of Garbage. So without any other hasitation, here are five songs by this great Dou.

1) Again & Again Taken From The Bird And The Bee (2007)

2) Witch Taken From Ray Guns Are Not Just The Future (2009)

3) Maneater Taken From Interpreting The Masters Volume I: A Tribute To Daryl Hall And John Oates (2010)

4) Preparedness Taken From The Bird And The Bee (2007)

5) Last Day Of Our Love (No Link available) Taken From One Too Many Hearts (2008)

Enjoy