סיפורי המלאכית. אם אלוהים היה בוחר לרדת עלי אדמות, כנראה שמי שהייתה מלווה אותו בנגינה בדרכו מהשמיים ארצה, הייתה Joanna Newsom הנפלאה עם הנבל הענוג והלוק המלאכי שלה. אם הייתם אומרים לי לפני כמה שנים טובות שאתפעל עד עמקי נשמתי מנגנית נבל, הייתי שולח אתכם די מהר לשמוע את השיר באייטם שלמעלה. אבל החיים הם תהליך דינמי, ולמזלי הרב התוודעתי לזמרת המוכשרת הזו, שבנגינה על נבל מצליחה לעלות פי אלפי מונים על להקות של כמה אנשים. The North Star Grassman And The Ravens היא מעשייה יפהפיה שהשרה לראשונה על ידי Sandy Denny, זמרת פולק בריטית שרבים מחשיבים אותה למקבילה הנשית של Nick Drake, הן מבחינת המוזיקה שזכתה להכרה רק לאחר מותם והן מבחינת סופם הטרגי. Joanna Newsom מחזירה את השיר הזה לתודעה וזורה עליו את קסמיה המיוחדים, מה שמקשה להיפרד מהשיר ומהקליפ היפהפה שמלווה אותו
לילי ומדליין. לא מדובר בשם של שתי שכנות שגרות בבניין ממול, אלא בצמד זמרות נפלא שהוציאו EP בכורה יפהפה הנושא את השם, The Weight Of The Globe בסוף ינואר 2013. ביקום מקביל, שיר כמו Back To The River היה מככב בראש המצעדים, אבל היי, בשביל מה יקומים מקבילים קיימים אם לא בשביל ההחמצות היפהפיות הללו.
דן ומשמר חוף. Dan Michaelson הוא בחור אנגלי חביב מנורת'המפטון, שבימים כתיקונם מתפקד כחלק מהרכב הרוק אלטרנטיבי, Absentee. בימים אחרים יש לו פרוייקט צד שנקרא Dan Michaelson And The Coastguards שיוציאו יחדיו ב-25 למרץ את אלבומם הרביעי שייקרא Blindspot מתוכו הם שחררו את הסינגל (והקליפ) היפה שנקרא Sheets. יש דימיון רב בין הקול שלו לבין הקול של Chris Martin מ-Coldplay, שזה לא דבר רע בעיקרו, אלא אם כן הוא יבחר להתמסחר כמו האחרון.
פצצה מהעבר 2: ב-1993 ניכר כי העולם המוזיקלי מתחיל לברוח מהסינת'-פופ שאפיין את המוזיקה של Depeche Mode. בארה"ב החלה לפרוח סצינת הגראנג' והרוק הכבד (יותר קרוב למטאל רך...) דוגמת Guns And Roses הגיעו לשיא תפארתם ומילאו אצטדיוני ענק. Songs Of Faith And Devotion נוצר מתוך המצוקה של חלק מחברי הלהקה (למשל, מאבקו של הסולן Dave Gahan בהתמכרות לסמים), מה שהוליד את אלבומם האפל ביותר עד כה. שירים של אמונה ומסירות הוא אלבום רוחני, שמורכב משלל תפילות והפניות למקורות תנכיים (דוגמת יהודה איש קריות בשיר Judas), עם נגיעות גותיות ברורות. לטעמי, מדובר באלבום המרתק ביותר שהלהקה הוציאה עד כה, מתוכו אהבתי את מרבית הפלייליסט. Walking In My Shoes הוא שיר רפלקסיבי, שבו Dave Gahan מבקש מכל מי ששומע, לפני שהוא נכנס לעמדת שיפוט, לנסות לנעול את נעליו של האחר. שיר שבהחלט אפשר לקחת לכל החיים
לא פראיירים. די במקרה נתקלתי ב-Fryars, שזה למעשה שם הבמה של בחור בשם Benjamin Garrett שהוציא בינואר האחרון EP שנקרא In My Arms, שמאד מזכיר לי את מה ש-James Blake עושה בצורה מצויינת. השיר השני שהוא הוציא מהמיני אלבום הזה נקרא On Your Own, נשמע מהודק היטב וניכר שהבחור הזה עשה דרך ארוכה מאז שהישוו אותו ל-Mika בתחילת דרכו....
הלוואי ויכולתי לומר לך זה הסינגל נוסף של Chloe Howl, מתוך ה-EP שלה שנקרא Rumors. הצעירה הבריטית הזו (בת 17) מנסה בכל כוחה להיות משהו בסגנון Florence Welsh המדהימה מ-Florence And The Machine, כך שניכר כי כדאי לה לגלות את עוצמותיה האישיות ולא לנסות להידמות למישהי אחרת. הסינגל החדש שלה I Wish I Could Tell You הוא שיר לא בכלל, אבל החולצה שהיא לובשת בקליפ היא אחת המזעזעות שראיתי...
פינות חשוכות. ההרכב האמריקאי Sonny & The Sunsets עתיד להוציא את אלבום הבכורה שלו Antenna To The Afterworld, בסביבות יוני 2013. ההרכב מובל על ידי Sonny Smith ומוציא תחת ידיו מוזיקת Garage עם אלמנטים של Lo-Fi, מה שהופך את זה לעדכני ולמיושן בה בעת. Dark Corners מדגים זאת בצורה יפה מאד.
יום אחד אני אשוט מכאן. אחרי כמעט 10 שנים, חברי הזמש מלונדון, הידועים יותר כ-Suede הוציאו את אלבומם השישי השבוע. Bloodsports הוא אלבום מעולה שלוקח אותם אחורה לתקופה שבין Dog Man Star לבין Coming Up ומשכיח את שני האלבומים האחרונים שדי חירבו את שמם. ברט אנדרסון ממשיך לשיר עם קולו הנפלא, אבל בשיר Sometimes I Feel I'll Float Away הגיטרה של Richard Oaks נשמעת הדבר הכי קרוב לגיטרות המהפנטות של Bernard Butler, הגיטריסט המייסד שנפרד מההרכב אחרי שני אלבומים. מדהים שיש עדיין מקום לבריטפופ גם במילניום הזה ו-Suede עושים את זה בצורה מכובדת.
תלתלי זהב מסנט לואיס. אני לא ממש יודע מה זה Woozy Pop, אבל אם זה מה שעושים ה-Golden Curls, צמד מוזיקאים מסנט לואיס, מיזורי, הרי זה משובח. Imaginary Love נשען הבסיס שכונן את ההרכב, שהתחיל במדומיין שהפך למציאות. שני החבר'ה האלה, Sarah Downen ו-Noah Blackwell החליפו מיילים באינטרנט עם חומרים ורעיונות עד שנפגשו והגשימו את חלומם המוזיקלי יחדיו, יצירת מוזיקת דרים-פופ עם כל מיני ווזי למיניהם... בקיצור, זה נשמע ממש מעניין ומופיע כחלק מה-EP שלהם שנקרא Warm Fiction.
בלדות ילדים. אחרי ש-Nick Cave סיפק לנו את Murder Ballads, הגיע הזמן שמישהו ייקח את הרעיון למקום דומה. Anais Mitchel ו-Jefferson Hamer הכינו פרוייקט יפהפה על בלדות ילדים שנקרא באופן מפתיע Child Ballads. האלבום הוא פולקי ברובו ומבוסס על מנגינות גיטרות אקוסטיות מתוכו התאהבתי ב-Tam Lin, שהוא מעט ארוך אבל נשמע נהדר
פצצה מהעבר 3: לפני 25 שנה, במרץ 1988, שחרר הרכב הרוק האלטרנטיבי הסקוטי, The Vaselines, את ה-EP השני שלו שנקרא Dying For It. החבר'ה האלה זכו להצלחה בעיקר בחוגים מצומצמים של מעריצי אינדי אדוקים ולא פרצו לדעת הקהל הרחבה. בתוך המיני אלבום הזה התחבא השיר Jesus Wants Me For A Sunbeam שהוא למעשה פרודיה על שיר ילדים נוצרי I'll Be A Sunbeam. השיר הזה כנראה היה נשאר אהוב על ידי מעט מעריצים, אילמלא החליט קורט קוביין, סולן Nirvana המנוח, להחיות אותו בהופעת ה-MTV Unplugged הידועה שלהם בניו-יורק. משם ניסיתי להתחקות אחר המקור וגיליתי ביצוע לא פחות טוב, שיצא לפני רבע מאה כבר....
שיר פרידה: אני שונא פרידות, בעיקר כשהן מגיעות לפני הזמן שהן באמת צריכות להתרחש בו. Jason Molina נפטר השבוע בגיל 39 לאחר היסטוריה ארוכה של התמכרות לאלכוהול, שאילצה אותו לפרוש מעשייה מוזיקלית לפני כשלוש שנים ולעבור לחווה במערב וירג'יניה לנסות ולשקם את מה שנותר מחייו. הוא לא הצליח לשרוד את הניסיון הזה אבל השאיר אחריו מורשת יפהפיה מימיו כ-Songs: Ohia ולאחר מכן ב-Magnolia Electric Co. אני זוכר שזמן קצר אחרי ששמעתי את אלבומו האחרון עם המגנוליות, Josephine, סיפרתי עליו לחבר מהעבודה שישב לידי ואמרתי לו שכזאת מוזיקה עם נשמה עמוקה הוא כנרא לא שמע מימיו. אותו בחור לא השתכנע בקלות, אז בחרתי לשים לו דווקא את The Handing Down, שלא מאופיין בקו הרך יותר של האלבום. אותו עמית די התלהב מהשיר והוא נשאר לי ב-iPod לאורך תקופה ארוכה. השבוע כששמעתי את המילים של השיר הן קיבלו משמעות מצמררת לאור מותו. "כל ה'להתראות' וה-'אני אוהב אותך' שאמרתי לא בזמן, אבל שלי הוא הלב הדואב מבדידות והבחירות לא תמיד היו שלי". מניח שעוד כמה שנים הוא יהפוך למעין Nick Drake מודרני, אבל מי שרוצה להקדים את הטרנד מוזמן להתחיל עכשיו כבר.
No comments:
Post a Comment